אנגלית לגיל הרך ולגן

בבית הספר מתחילים ללמד אנגלית מאוחר, ומלמדים אותה כמו מקצוע: אותיות, מילים, מבחן. אבל ילד בגן לא צריך מקצוע. הוא צריך עוד שפה שמדברים איתו בה. וזה בדיוק הגיל שבו המוח שלו יודע לעשות את זה הכי טוב.

למה גיל הגן הוא חלון ההזדמנויות הטוב ביותר?

עד גיל שש או שבע האזור השפתי במוח נמצא בשיא ההתפתחות שלו. ילד בגן עסוק כל היום בקליטה של מידע חדש, צלילים ומושגים חדשים, בזה המוח שלו עסוק, כל הזמן! ככה ששפה חדשה נקלטת אצלו בטבעיות ובלי מאמץ מיוחד.

מגיל שש או שבע, ויש שאומרים עשר, זה נהיה קשה יותר בכל שנה. תמיד אפשר ללמוד אנגלית, גם בגיל שלושים, אבל זה כבר לא טבעי למוח, והמבטא כבר לא יהיה טבעי.

ילדים בגילאי הגן תמיד מפתיעים את ההורים במהירות ובדיוק שבהם הם קולטים אנגלית. הם נראים לנו כל כך קטנים, אז איך הם יכולים ללמוד אנגלית מהר יותר ממבוגר? אבל זה מה שקורה, ואני רואה את זה מול העיניים כל יום, בסרטונים שאמהות שולחות לי.

איך ילד בן ארבע לומד אנגלית?

מן הסתם לא כמו שלומדים בכיתה. בגיל הזה הוא קולט שפה חדשה בדיוק כמו שהוא רכש את שפת האם שלו - העברית.

אף אחד לא לימד אותו עברית. לא היה שיעור, לא הייתה חוברת. את, האמא, דיברת איתו הרבה לפני שהוא הבין מילה, השתמשת בכל סוגי המילים ביחד, חזרת על אותם משפטים בסיטואציות שונות, לכל מילה התווספו תחושות, המחשות, ריחות, טעמים ותנועות, הוא לא היה צריך להתכונן למבחנים, כי לא בחנת אותו אף פעם. וככה... בגיל שלוש הוא כבר דיבר שוטף.

כל השיטה שלי בנויה על לעשות את זה שוב, באנגלית. השיטה שלי היא: שפת אם שנייה. כי אני מחקה את אותו תהליך בדיוק. לא "היום לומדים חיות" ורשימה של עשר מילים שצריך לשנן. אלא סיטואציה שהילד אוהב, ובתוכה שפה אמיתית:

The flamingo is standing on one leg. Let's pretend to be a flamingo. Where is your leg?

אנחנו בתוך ביקור בגן חיות, אני מדגימה לילד מה זה פלמינגו תוך כדי שאני עומדת על רגל אחת. הילד עומד על רגל אחת יחד איתי. וככה הוא קולט את המילים. הן נצרבות לו חזק בזיכרון לטווח הארוך, כי הגוף שלו זוכר את החוויה.

חשוב לי גם שהילד יבין כל מילה ולא יצטרך לנחש. ממש כמו כשאמא מנסה ללמד את הילד מילה חדשה בעברית, היא לא מחפשת להקשות עליו, להיפך, היא ממחישה לו בכל דרך את משמעות המילה. ולכן אני משתמשת בתיווך לעברית, מתרגמת ומסבירה הכל ברור. בגיל הגן העברית היא העוגן הבטוח: כשהילד יודע בדיוק מה נאמר, והוא לא צריך לנחש, הוא מעז לדבר.

מה ילד בגן כבר יכול

ילד בן ארבע או חמש כבר יכול לשיר שיר שלם, לענות על שאלה, לבקש משהו במשפט, לשחק משחק שבו הוא צריך להגיד את המילה כדי להתקדם. הוא יכול לשמוע סיפור באנגלית לפני השינה ולהבין אותו, כי כל משפט מגיע גם בעברית.

מה שהוא עדיין לא צריך בגיל הזה זה אותיות, כי קריאה וכתיבה מגיעות אחר כך, אחרי שהדיבור יושב, בדיוק כמו שזה קורה בעברית.

ומה ההורה עושה?

לוחץ PLAY והולך לעיסוקיו...

אני יודעת שזה נשמע פשוט מדי. אבל זו בדיוק הנקודה. את לא צריכה לדעת אנגלית, לא צריכה לשבת ליד, לא צריכה לתכנן ולהפיק. הילד צופה בי, ואני עושה איתו מה שתמיד הייתי עושה עם תלמידים במפגשים בחדר.
הוא רוכש את השפה תוך כדי חווית צפייה אינטראקטיבית כיפית ונעימה, מחקה אותי, עושה איתי תנועות,
ואחרי שבועיים הוא פתאום שר במכונית, ואת שומעת את זה מהמושב הקדמי, בהלם, מחייכת מאושר ורצה לתעד לכל המשפחה..:).

הדבר היחיד שכן מומלץ: כמה שיותר רציפות. קצת כל יום, גם אם זה במנות קטנות, כמו שפת אם. פה סיפור האזנה, שם סרטון קצר, לפעמים משחק, ופעם בחודש הופעה מרגשת שלי בזום... זה מועדון מיס אילה, המועדון הגדול והמשתלם ביותר ללימוד אנגלית לילדים, שעולים בו כל שבוע תכנים חדשים ומבססים דיבור שוטף שמתחזק משבוע לשבוע!

איפה מתחילים